אז...כבר נגמר?... עולה בי תהייה, בעוד דברי כתבי החדשות מתחילים לדווח על ישיבות ממשלה...וניצני חזרה לשיגרה. האם באמת נחזור למה שהיה? מהי השיגרה החדשה שמצפה לנו? אז אחרי ששלחו את כולנו "לחדרים שלנו" כאחרוניי המתבגרים, כמו אמרו לנו: ולכו תחשבו על ההתנהגות שלכןם. זוכרת איך בהתחלה זה קצת שיעשע אותי שהרי האתגר שהכי קשה לרובנו בתהליכי התפתחות ושינוי הוא שינוי הרגלים כשהשיגרה שלנו כל כך קבועה ומקובעת. והנה פתאום...התהפכה עלינו השיגרה ;) כלומר, פתאום אין כבר יותר את התירוץ הזה להשגת שינוי או הגשמת חלום כלשהו. נכון שהכל מוגבל ותחום לקירות ביתנו...אבל היי...צריך להתחיל מאיפשהו.
אז נראה לי שאפשר כבר להתחיל לסכם, או להוריד למילים, את כל מה שעובר עליי עד כה ב"ריטריט" הבינלאומי הזה. אני בטוחה שעוד נחווה הרבה ועוד ממש לא הכל גם גלוי או ידוע לנו, אין גם ספק שהלמידה או ההסתגלות למציאות החדשה תגיע בשלבים...או כך לפחות אני מקווה. אבל כן התחשק לי רגע לעצור ולבדוק איפה חגית של היום לעומת חגית מלפני חודש וחצי. ולהפתעתי גיליתי שהרבה שם השתנה מתחת לפניי השטח. הנה סקירה ממש קצרה ממה שחי בתוכי כרגע: פחות פתאום אני מרגישה שהמון דברים כבר לא משרתים אותי. כל הקניות המיותרות כמויות הזבל שאנחנו אוגרות פתאום בא לי פחות.
פחות פריטים בארון, לקנות חכם יותר, פחות רעש, פחות פרסומות ופיתויים. אפילו הגדלתי לעשות ויצאתי לפרוייקט "קינמור" של כל הבית (על פי השיטה של מארי קונדו) וואו כמה שאני משחררת...זה תענוג. אני ממליצה בחום לשחרר ולהוציא מחיינו את כל מה שכבר לא משרתת אותנו. עוד משהו ששנים חלמתי שהלוואי ויצא לי לעשות ופתאום קרה, זה 'הום סקולינג'. שנים קינאתי במי שהיה להןם אומץ להוציא את ילדיהןם ממערכת החינוך. ופתאום זה פלא....גם אנחנו לא שם. טוב.. כן, אנחנו שם...ובהתחלה היה משם המון רעש ואי סדר... אבל השקט הזה... הרגיעה ואי הצורך לעמוד בציפיות כלשהן....שיחרר משהו. אז כן, אני בעד פחות. הרבה פחות חומר לימוד ואם כבר אז יותר למידה שמגרה את המוח והיצירתיות. "לתשומת ליבך מערכת החינוך".
אז עבודה. בואו נדבר על זה. אני הגעתי ל'קורונה טיים' עם משרה מלאה (לראשונה בחיי כאמא) אחרי תקופה של רדיפה סביב הזנב של עצמי להספיק הכל. ומה אגיד...וואלה...יש משהו נחמד בהורדת ההילוך הזו.
שלא תבינו לא נכון, אני אוהבת את העבודה שלי והיא בדיוק מה שאני רוצה כרגע בחיי. אבל פתאום אני נזכרת כמה אני לרגעים אפילו יותר יעילה כשאני עובדת מהבית. וכל כך נהנית מהג'ינגול החדש שמכניס לשיגרת היום בנינוחות זמן עם הבת, בישול, כביסה, קריאת ספר...בקיצור - חיים :) אז כן, NOTE TO MY SELF לא לשכוח אותי כשחוזרת לשיגרה. יותר
לצד כל ההפחתות אני מרגישה שמתעוררת בתוכי גם תנועה של יותר. יותר עשייה. כמו שה'שקט' הכפוי הזה הביא אותי סוף סוף לפרוק את כל הארגזים שטרם נפרקו מאז המעבר (אההממ...אההממ..יותר מחצי שנה) זה הביא אותי גם לרצות להמשיך להיות בתנועה ולהצטרף לשיעורים מקוונים של הרבה חוגים ששנים רציתי לעשות ולא הצלחתי ללכת בגלל שעות לא זמינות או מיקום רחוק. פתאום כל החוגים והמורות או מורים שמעניינות אותי נמצאים במרחק קליק זום אחד. אז כן...אני רוצה את זה יותר ויותר בחיי. זמן משפחה. אני מודה. אני מאוד נהנית מהזמן בית הזה. יודעת שלא כולןם כמוני. כואבת עם מי שזה לא עבורה או עבורו. פתאום יש הרבה...המון זמן ביחד. ויש זמן ליצירה משותפת, משחק, ריקוד, סרט, צחוק... זה יקר לי מפז. מבחינתי, מתחייבת כאן להשאיר את הביחד הזה יותר ויותר.
ומי שזה ממש לא ככה אצלןם. והבית סוגר אליכןם. בא לי להגיד שיש מה לעשות...אני לרשותכןם. פנו אליי בבקשה. אגב זמן משפחה, משהו מדהים שגילינו בתי ואני יחד שבא לנו לחזור לטבע. לטייל יותר. לחזור לקמפינגים שהיינו עושות בעבר. מרוב שאנחנו סגורות בבית, נוצר געגוע עז לחיק הטבע. בא לי לעשות את שביל ישראל במקטעים. יותר לטייל. יותר לנשום אוויר צח. לשכב מתחת לכוכבים....יו ניים איט. תביאו לי אותה עם משב רוח נעימה בשדות בים או ביבשה...ובא לי להיות שם. אז זה לגמרי משהו שאני מתכננת לעצמי יותר כשיתאפשר.
התפתחות עצמית. זה פשוט מדהים אותי, איך למרות כל השנים הרבות שיש מאחוריי של מסעות התפתחות אישית והרחבת המודעות בתוכי ועדיין יש בי מקום לעוד. רצון לעוד למידה ועוד העמקה. איזה כיף שיש פתאום מספיק זמן לעצמי. ממש ממליצה לנצל את ההזדמנות הזו להעמיק ולהכיר את עצמנו קצת יותר. ואם אין לכןם מושג מאיפה להתחיל.. מציעה להתחיל מלהכין רשימה של כל מה שאנחנו אוהביםות לעשות. אולי רשימת חלומות. כן, כזו של סוף העולם. אם היה זה החודש האחרון שלכןם, מה הייתןם רוציםות עוד להגשים/ לעשות? זה הזמן. תתחילו בדברים שאפשר לעשות בבית. אולי זה הזמן לתרגל מדיטציה או לקרוא סוף סוף את ספר ההתפתחות האישית שיושב לנו כבר עשור על המדף או אולי להצטרף לאחד או יותר מהקורסים הדיגיטאליים שקיימים ברשת. אם תרצו כיוונים...אשמח לעזור. ה"יותר" האחרון הוא משהו שאני רוצה להכניס או להחזיר יותר לחיי כשהסגר יתחיל להשתחרר. אם יש משהו שהבנתי בתקופה הזו, זה כמה אני חיה חברתית. כמה הבת שלי חיה חברתית. כאלה אנחנו ה"ארליכיםות". וככאלה, התקופה הזו ללא חברה פיזית, מגע והתקהלות....הביא לחוסר גדול גדול. זה מאוד חסר ואני רוצה את זה חזרה. יותר ויותר. אז כשהמצב יאפשר...או כשאני אחליט להרחיב את גבולות הבידוד שלי....בהחלט מתחייבת לעצמי לחזור להיות יותר בחברת אנשיםות. טוב יש לי עוד כל כך הרבה ברשימות הפחות והיותר שלי... אולי בפעם הבאה. עכשיו אתןם. תנו לי השראה. מה היותר והפחות שלכןם? חיבוק וירטואלי ממני אליכןם. ומועדים לשיגרה. שיגרה כזו שנעימה לנו כן?! ;)