ושוב תשעה באב.
ושוב עולים קולות המזכירים לנו כמה זה חשוב לזכור ששנאת חינם ומלחמת אחים היא זו שהפילה עלינו את בית המקדש.. פעמיים.
אבל משהו במילים הללו מקבל עבורי משמעות נוספת, בתקופה הכל כך מיוחדת הזו.
אנחנו כבר כמעט חצי שנה במשבר מ ט ו ר ף.
משבר עולמי. מבחינה בריאותית, כלכלית ולגמרי גם חברתית.
מישהו/ משהו החליט שם בקוסמוס לעצור את המשחק ולשנות את הכללים.
את כוווול הכללים!
ממש שינוי התסריט של סרטי חיינו.
פתאום אנחנו נדרשות ונדרשים לפעול מתוך יצרים וערכים חדשים.
אם בעבר הכל היה מוכר ועולם כמנהגו נהג...
פתאום כל מה שהכרנו משתנה לבלי היכר ויוצר צורך בתגובה והתנהגות שונים מבעבר.
ובתוך כל השבר הזה שמטלטל את חיינו...לאט לאט אנחנו מתחיליםות להבין שבעצם...איך שהיה כאן עד עכשיו זוהי לא האמת היחידה.
ויש משהו שגורם לנו לזוז ממש באי נוחות עם דרכי ניהול המשבר (אגב בהמון מדינות בעולם לא רק אצלנו) או לבדוק כמה השיטה שהיתה עד עכשיו עבדה עבורנו?..
והנה אנחנו שומעות.ים יותר קולות שעומדים מנגד ל"משמעת הסיעתית/קואליציונית" (שאלוהימא יודעת מתי היא נהייתה הקובעת ליצירת חיינו כאן גם אם זה על חשבוננו)
וכשהקולות הללו אומרות.ים: "די! בואו נהיה רגע מקצועיים ומקצועיות ונביא את מה שחשוב וזה שירות לציבור..."
אז ראשי המערכת מפעם...אלו שהובילו וחיו טוב כי הכל תיקתק כמו שרצו, אלו כועסים.ות ורוצים להפוך שולחנות
ולפטר ולסלק את מי שלא "מתיישר" עם האג'נדה.
אבל האג'נדה השתנתה.
ואנחנו כבר לא סתם כבשים שמובלות כעדר.
מיום ליום אנחנו מבינות.ים את זה יותר ויותר..
וכך נוצר צורך בפתיחה וחתימה על "חוזה חדש" (כמו שנאמר רק השבוע)
איזה אומץ! איזה פחד.
בכלל לבוא ולהחליט ולהציג את הדברים כמו שהם. בלי ל'יפות'.
לקחת אחריות! וואי...זה משהו שלא ראינו כאן מזמן...הלוואי ויצליח לו.
כי בטוחה שבכירי המערכת ילחמו בכל רצון להביא שינוי וגמישות למה שעבד "עבורן.ם" כבר שנים.
אז בפעם הבאה שאת או אתה צופים.ות בטלוויזיה או עומדים.ות בצומת או סתם בתור בסופר ונתקלים בתגובה, מילה או מראה לא מוכר...קחו רגע נשימה.
תבינו שהכל הכל שונה עכשיו...ואולי הגיע הזמן לשנות את ההתבוננות גם שלך לסיטואציה.
ולהבין שכשקול ברור וחדש מבקש בהירות על מנת לתת מענה הכי טוב לאזרחים ואזרחיות זה קול טוב.
כי הוא רואה אותך. ואנחנו רוצים.ות עוד ועוד קולות שכאלו.
וחזה חשוף הוא רק חזה. והגוף שלנו הוא אחד הדברים הנפלאים ועוצמתיים שיש.
ומה שם הרתיע / הפחיד / זיעזע אותך כל כך?
שוב, זהו נסיון לשנות את הכללים שכבר לא עובדים לרובנו. כן כן אנחנו הרוב!
ונשארה עוד החלטה אחת, ממש לא קטנה וחשובה מעין כמותה.
החלטה 1325 של האו"ם, שבאוקטובר יציינו 20 שנה לצאתה.(עוד אדבר עליה הרבה בפוסט נפרד) שישראל, אגב, גם חתומה עליה.
והיא אומרת שמדינות מתחייבות להכניס נשים אל מוקדי קבלת ההחלטות.
כי הקול הנשי הוא חשוב, מביא את עולמו, יצירתי, שקול וקשוב ומייצג כמובן את רוב האוכלוסיה.
ולמה אני מזכירה את זה כאן?
כי שוב ושוב אנחנו רואות.ים שנשים מודרות יותר ויותר ממוקדי קבלת ההחלטות כאן.
באופן מתריס וברור. בעיקר אלו שמשמיעות את קולן המקצועי והחשוב.
מדינת ישראל אני מזכירה לך שהתחייבת להחלטה 1325!
ולכל נושאי ונושאות התפקידים הציבוריים...
מהשוטרות והשוטרים ועד ח"כ, מורות ומורים, אנשי תקשורת...
אני ממש מבקשת...שימו לב שהכללים משתנים.
נכון, הכל מתפורר והיציבות שאולי היכרתן.ם מתפוררת.
אבל כל הכאוס הזה הוא טוב. כי יש לנו הזדמנות לבנות משהו חדש. יציב, שיוויוני ועוצמתי יותר.
וכן, לראייתי, בימנו זה לגמרי לגיטי לסרב ל"הוראת המפקד" לתת עוד דוחות או להסלים את התגובתיות.
או להשמיע את קולך באומץ, אפילו שאינו מתיישב עם דעת המנהיג. (ולצערי כאו לא רושמת בנקבה כי אנחנו פחות ופחות רואות מנהיגות נשים במרחבים הציבוריים :( )
בקיצור, הבנתן.ם אותי...יותר לב. פחות אלימות.
תקראו לזה פחות שנאת חינם ויותר אהבה עשירה.
עשירה בערבות הדדית, מבט עיניים ולב פתוח.
ככה זה. פשוט פשוט פשוט
ותזכרו: אנחנו האנשים.ות להן.ם חיכינו
פיס אנד לאב
Comments