top of page

עיניים פקוחות לרווחה- חזון העשור הבא

שמש חמימה בבוקר קר

תחושה שורשית מושכת אותי ביציבותה...מקרקעת.

קפה של בוקר..


מבט חטוף במסך אתר חדשות

כותרת ראשית: התכנסויות מעגליות. אין ראש. יש הקשבה.

ממשיכה לקרוא.. התרגשות קלה מתפשטת בגופי.

הגושים התמוססו... הכנסת היא מקור של השראה שיתופית.

המטרה היא אחת...טובת האזרח, טובת המדינה וטובת האדמה

בלי מלחמות. בלי השלכות. כל דעה חשובה ונשמעת.

אחת לחודש המנהיגות והמנהיגים שלנו עוצרים מהתנהלות היום יום ויושבים יחד ולומדים: מודעות עצמית, מדיטציה, תנועה, עבודה על המיניות שלנו, תקשורת מקרבת וריקוד...המון ריקוד.

בטלוויזיה מראים לנו יותר חדשות טובות...כאלה שמעלות חיוך בתוך הבטן.

בשולחן ההנהגה יושבות ויושבים במידה שווה מכל המגדרים.

כל קול קובע וחשוב שיישמע.

אני רואה מסביבי הרבה יותר סובלנות וסבלנות.

תענוג להסתובב בכבישים.

בבית יש תחושה של חיי קהילה. המון ביחדנס עם זמן ומקום גם ליחיד/ה.


האדמה מוריקה ומוקירת תודה על תשומת הלב והאהבה שאנחנו מעניקיםות לה.

הכלכלה שלנו בשפע עצום.

עם כמה וכמה מודלים בנקיים. כלכליים, שיתופיים, 'תן וקחיים'.

כל מי שזקוק או זקוקה יכול/ה לקבל ליווי ותמיכה מהמדינה: רגשית, כספית והתנדבותית.

מערך שלם מלווה, מקיף ותומך.

העיקר שנהיה בחוזקה שבנו. כך נדע את עוצמתנו ונוכל לתרום מהמתנות שלנו לכולןם.

הערך שמוביל אותנו הוא חופש ושיוויון. לכולןם.

כל אחד ואחת יכוליםות להיות מה שירצו.

אין גזענות. אין הפלייה. אין הדתה. אין הדרה.

יש אהבה. יש הערכה. יש כבוד. יש קבלה!

אני נושמת נשימה עמוקה.

אההה...וכך קורה.


מנהיגות מודעת. האיכפתיזם של העשור הבא

דצמבר 2019

bottom of page