חגית ארליך
4 דקות
היום אני חוגגת יום הולדת!
כרגיל, היצמדות החגיגות הפרטיות שלי לסיומה של שנה והתחלתה של חדשה, מעמיקים בתוכי את ההתבוננות הפנימית אל עבר מה שהיה ומה שהולך לקרות.
אני מסיימת שנה מאתגרת מאוד. שנה אינטנסיבית ועמוסה. אם זה בין דפי עשרות המאמרים שקראתי בשנה האחרונה לתואר השני שלי או בין ארבעת הקירות של ביתי שננעלו מאחוריי קיר גבס וניילונים ללא אוויר או אור לכמה חודשים, בשל פרוייקט הוספת מרפסות בבניין בו אני גרה. הכל הרגיש דחוס ולא פשוט.
והנה רוחות של סתיו באוויר. אני בעיצומו של הסוף של התואר שלי. ממש בעבודות האחרונות להגשה... וכבר כחודש וחצי אני עם מרפסת חדשה שהכניסה המון ירוק ואוויר אל חיי וכמו פתחה לי את בית החזה לרווחה ונינוחות של שינוי עומדים באפי.
אז סיכמתי ככה לעצמי כמה נק' שבא לי להיות בתשומת לב עליהן וחשבתי פתאום למה לא לשתף גם כאן. הרבה זמן שלא כתבתי אותי בפומבי. לא כי לא היה לי מה לומר, אלא כי הזמינות היתה קטנה. חוץ מכמה התבוננויות שיש לי לשנה החדשה שבפתח, ישנן כמה התלבטויות שאשמח לשתף אתכן/ם. כי אני מאמינה בחוכמת ההמונים ואשמח לשמוע אותה מהדהדת יחד איתי.
Here we go...
1. בשנתיים האחרונות, בשל הלימודים והדרישות האינטנסיביות, לקחתי מעין הפסקה מהחיים החברתיים שאני כל כך אוהבת. לא היה מנוס לעצור רגע ולהקדיש כל דקה פנויה ללימודים. מה שצמצם מאוד כל התרועעות חברתית והליכה למפגשים ופעילויות האהובים עליי. כמובן לא שהפסקתי להיפגש עם חברות וחברים אהובים/ות.. פשוט צמצמתי מאוד. עכשיו שעוד רגע אני מסיימת את התואר, אני כבר עם התרגשות קלה לקראת יציאתי חזרה לחברה. טוב, אולי זה פחות דרמטי ממה שזה נשמע, אבל אני חושבת שאני מובנת. אז בא לי שתדעו שאני כאן ועוד חודשיים גם אהיה פנויה וממש בא לי לטרוף את העולם. אז אם יש פעילות כלשהי שמרגשת אתכן/ם ובא לכן/ם אותי לידכן/ם, ספרו לי בבקשה.
2. את האתר הזה הקמתי מתוך רצון עז לשינוי. להיות חלק מהשינוי. "איכפתיזם" זוהי תנועה שבאה להזכיר לכל אחד ואחת מאיתנו למה זה חשוב וקריטי, לדעתי, להיות איכפתיים למה שקורה סביבנו. מה הכוונה באיכפתיים? זה אומר להרים יותר עיניים מהמסך במרחבים ציבוריים, להגיד שלום גם לזר מוחלט ברחוב, לחייך למוכרת בחנות, להיות יותר בתשומת לב לאיך אנחנו מדברים ומדברות על אחרים ליד הילדות/ים שלנו... בקיצור הבנתן/ם. לאורך השנים ניסיתי לחשוב על רעיונות ליוזמות חברתיות לתרגול שריר האיכפתיזם שלנו ולא הצלחתי למצוא את הרעיון שיסחוף אותי להוביל אותו. משהו שאני רק אניע אותו והוא כבר ימשיך מעצמו. אז הנה אני פונה כאן אליכם/ן. למי שיש רעיון איך ניתן להוביל (משלב הרעיון ועד הביצוע) יוזמה שכזו, אני כאן לשמוע, לחשוב יחד ולהוציא אל הפועל.
איך אנחנו יכולות ויכולים ללמוד יחד אחת ולתמיד לקבל את מה ומי ששונה מאיתנו. כמה זה פשוט אם נרצה לקבל דעה שונה משלנו ואיך זה יכול להשפיע על כל המרחבים בחיינו?..
נמאס לי לחשוב לבד איך להביא שינוי. בואו נעשה את זה יחד. אני כאן למחשבות ושאלות.
3. בהמשך לסעיף הקודם, אם או בלי קשר... כחיה חברתית ואיכפתיסטית מכורה, תמיד אני לוקחת חלק בהתנדבות והובלה של ארגונים או יוזמות חברתיות. בשנים האחרונות היו כמה פרוייקטים שהייתי חלק מהם והאחרון שבהם זוהי קהילת אחריות הורית לשוויון שאימהות חברות יקרות ואני הקמנו בכפר סבא על מנת להניע וליצור מרחב עירוני עבורנו ההורים (אימהות ואבות יחד) מודעי המגדר. מקום להתייעץ בשאלות יומיומיות, לקבל ידע ותוכן יחד ולנסות להביא שינוי ברמה העירונית בתחום השוויון באופן כללי והשוויון המגדרי בפרט. אחרי החגים אנחנו חוזרות וחוזרים לפעילות אחרי חופשת הקיץ ואני כבר מתחילה לחשוב על הדבר הגדול הבא שבא לי להיות חלק ממנו. לא עוזבת כרגע את העשייה שלי כאן, אבל מרגישה שצריכה עשייה חדשה. והמחשבות לגבי הכיוון ההתנדבותי הבא שלי הושיבו אותי למחשבות גדולות על שינוי והשפעה.
אז אחרי שחפרתי בתוכי טוב טוב, בא לי גם בסוגייה הזו להתייעץ איתכן/ם: מהי, לדעתך, הדרך הכי נכונה ואפקטיבית להשפיע ברמה חברתית, מדינית, ארצית ואולי בינלאומית? לכו איתי רחוק רגע... פעם חשבתי שאם אהיה חברת כנסת זו תהיה הדרך הכי טובה להשפיע וליצור שינוי. אבל היום אני כבר לא כל כך בטוחה שזו אכן הדרך הטובה ביותר. הזירה הפוליטית עוד דוברת שפה מאוד אלימה שמקשה עליי מאוד להתקרב אליה ואני יודעת שתשפיע עליי כאישה רגישה מאוד. ואני גם לא מצליחה באמת לראות א.נשים בפוליטיקה שמעוררים בי השראה כדי ללכת בכיוונן/ם או יחד איתן/ם. אנחנו לפני בחירות נוספות והכל נראה אותו דבר מאותו דבר. כן, התסכול הוא גדול. ויכול להיות שהדרך הטובה ביותר להשפיע היא לאו דווקא בכנסת ישראל.
אז מהי לדעתכן/ם? אני באמת באמת שוקלת את צעדיי כי בא לי להיות חלק מהשינוי כפי שכבר חפרתי כאן כמה פסקאות קודם. האם זה ללכת לתקשורת? (אל הגופים העצמאיים שקמו) להצטרף ללובי של עשייה חברתית? (כבר תומכת בכמה מהם כספית אבל אולי כדאי לקחת את זה צעד קדימה) אולי ללכת ללמוד עריכת דין (ולהיות לוחמת צדק אל מול כל העוולות שאנחנו נתקלות ונתקלים ביומיום שלנו..) ואולי יהיה מספיק לחזור לכתוב ולהעיר לחיים חזרה את הבלוג הזה? הכוונה היא להתחיל בהתנדבות בכל אחד מהכיוונים שירגישו לי כמשפיעים ביותר. יש לי המון איכויות ויכולות שאשמח לתעל אותן לעשייה שתביא שינוי. אשמח לשמוע אתכם/ן.
מה לדעתכם/ן הדרך הכי נכונה ואפקטיבית להשפיע?
טוב, אני מרגישה שאני צריכה לעצור. אמרתי המון. תודה למי ששרדו עד כאן. הלוואי ויהיו לכן/ם רעיונות ומילים אליי חזרה.
אז לסיום אאחל לעצמי שנה של התחלות חדשות. מלא צחוק, שמחה, משחקיות, סקרנות, אהבה, התרגשות ואומץ לצאת כל פעם מחדש מאזור הנוחות שלי. מאחלת את כל זה לכולנו.
יאללה תהיו נחמדות ונחמדים ותספרו לי מה עולה בכן/ם בעקבות המילים שלי. רק תהיו נחמדים/ות ואדיבים/ות בשיח. איכםתיזם וזה..
שנה טובה. ממני.