חגית ארליך
2 דקות
הרבה זמן לא הייתי כאן.
אולי כי הייתי יותר בחיים האמיתיים.
מלא מלא עשייה, מסקנות, החלטות וצעדים גורליים עוברים עליי בתקופה הזו.
עליהם אספר כשיבשיל הרגע.
אבל עזבו אותי..וואו...איזו תקופה מטורפת.
סגר...חל"ת...השטחת עקומות....מכונות הנשמה....איטליה או איטליה.... ההיית או חלמתי חלום... כל מה שהיה כבר איננו.
ובתוך כל הטרפת הזו פתאום החוקים החברתיים קצת השתנו.
עמידה בתור נראית כמו מינימום תור סטנדרטי באירופה.. עם מרחק ואולי אפילו קצת יותר סבלנות.
יש תחושה כזו של קצת קצת יותר ערבות הדדית.. מעין שותפות גורל שכזו.
שמתןם לב לזה גם?
והעיניים...יאא...חסמו לנו את הפה עם המסיכות והשאירו לנו רק את העיניים במרחב הציבורי.
יא אלוהימא!
גם ככה קשה לנו להשתמש בעיניים לתקשורת...
ופתאום השאירו לנו רק אותן כדי להביע, לתקשר, להראות שמחה או עצב וכעס..
הרי מתי בפעם האחרונה הרמת את העיניים שלך ופגשת עיניים ממולך?
במכולת השכונתית, בעבודה או בכניסה לבית הספר של הילדה.
או אפילו אצלנו בבית.
מפגש עיניים כזה פשוט ועמוק.
כי העיניים הן פתח לנשמה שלנו. דרך העיניים של מי שמולנו נוכל להכיר את עומק העומקים שבתוכןם.
נכון, זה כמעט ולא קורה לרובנו. לרוב העיניים שלנו יהיו על המסך שמולנו...זה הרי הכי קל ותכל'ס גם מאוד מביך.
אני בכלל שנים לא העזתי להסתכל לרוב ה א-נשים בעיניים.
כי הרגשתי כמו תחושת מחוייבות במבט הזה.
שלא יצפו ממני לשיחה מיד אחרי...או להתקרבות...או סתם שלא תהיה חציית גבול.
למדנו מאוד לשמור על עצמנו בתוך המרחב שלנו ולא לחצות אותו החוצה דרך העיניים.(עוד הרבה הרבה לפני שיחה או מגע)
עיניים זו דרך לתקשורת. תקשורת שדי חסרה לנו.
וכשאני מסתכלת בעיניים, אני רואה אותך באמת. קשה מאוד לא להיות בכנות כשנוצר מפגש מבטי עיניים.
רואים אותנו באמת.
אז אני רוצה להציע לך הצעה לאתגר חדש.
בשבוע הקרוב, לפגוש 3 זוגות עיניים חדשות.
זה אולי נשמע מצחיק ולא אפשרי.
וזה יכול גם להיות מפחיד. למי בא בכלל שיראו אותנו כמו שאנחנו באמת?!
אבל כאן נמצא גם הקסם שבעניין. תסמכו עליי.
זה משנה המון.
זה מרחיב לבבות, מרגיע לחצים, ולגבי מביא ריפוי.
אני מציעה את זה שיהיה ככה בנעימות...לאט לאט... להיישיר מבט למי שמולנו..
אולי זו הפקידה בבנק או המוכר בחנות, הבן זוג שלנו, או חברה אהובה...
3 נק' מפגש.
וכשהרגע הזה קורה..לא לברוח.. ;)
קחו נשימה עמוקה והשאירו את המפגש עיניים הזה לעוד כמה שניות.
אולי תעלה מבוכה או התרגשות, כמעט בטוח שיהיה חיוך. כי הנשמות שלנו מאוד אוהבות כשהן מקבלות תשומת לב.
ומבט עיניים זה כמו חיבוק לנשמה.
נסו לעמוד זה/ו מול זו/ה ולהעביר דרך העיניים את המסר " אני רואה אותך"
תשומת לב קטנה שכזו שיכולה ליצור שינוי ענקי.
כי בפעם הבאה שתפגשו שוב...קסמים יקרו והזרות כבר לא תהיה מנת חלקכןם.
עבורי זה שינה את חיי.
זה מוסס לי פחדים רבים שהיו לי לגבי אנשיםות.
אני היום שאקרית של מפגשי עיניים.
זה עוזר לי ללמוד המון על מי שעומד/ת מולי.
וגם מאפשר לי לפתוח את הלב ולהכניס יותר אופטימיות לחיי. אשכרה.
מה אתןם אומריםות?
מוכניםות להשתתף באתגר?
ספרו לי איך זה אצלכןם?
התחברתןם? ניסיתןם? איך היה?
הלוואי והצלחתי לגעת ולו בקטנה אצלכןם בנשמה.
עד הפעם הבאה...חיבוק ומבט אוהב
ממני.