חגית ארליך
1 דקות
קוֹרוֹנָה קוֹרוֹנָה
מָה תִּרְצִי מֵאִתָּנוּ יא קוֹרוֹנָה
הַאִם זוֹהִי אַהֲבָה אוֹ הַקְשָׁבָה
אוֹ אוּלַי סְתָם מִלָּה טוֹבָה
הָעִקָּר שֶׁתִּהְיִי הֲכִי הֲכִי מְרֻצָּה.
בִּכְתָרֵךְ הַזָּהֹב הוֹלֶכֶת וּמוּפֶצֶת
נוֹגַעַת לֹא נוֹגַעַת לִרְגָעִים כְּמוֹ אֵיזוֹ מִפְלֶצֶת.
מָה תִּרְצִי מֵאִתָּנוּ יא קוֹרוֹנָה..?
הֲרֵי הַמְּלוּכָה כְּבָר שֶׁלְּךָ
בִּדַּדְנוּ, חִטֵּאנוּ וְשָׁמַרְנוּ מִמְּךָ מֶרְחָק.
קוֹרוֹנָה יַקִּירָה
חָכְמָתְךָ לִי לֹא נוֹדַעַת
מִסְתַּכֶּלֶת בְּךָ מִשְׁתַּהֶה מִכּוֹחֵךְ...אֵיזוֹ שַׁגַּעַת.
כָּל עִיר וּמָחוֹז נוֹפְלִים אַט אַט בִּסְגָרַיִךְ
הַאִם מָה שֶׁתִּרְצִי הוּא שֶׁנַּעֲצֹר אֶת כָּל שִׁגְרוֹתַיִךְ?
פִּשְׁטִי יא קוֹרוֹנָה אֶת כְּסוּתְךָ הָאֲפֵלָה
הֵחָשְׂפִי נָא בִּמְלוֹא הֲדָרֵךְ
וְנִשְׁתַּחֲוָה לְךָ כְּמַלְכָּה.
הַסְבִּירִי בִּבְהִירוּת מָה תְּבַקְּשִׁי 'מַרְמְתוֹקָה'.
וְהָאֱנוֹשׁוּת כֻּלָּהּ תִּתְגַּיֵּס לְהַגְשִׁים אֶת שֶׁאַתְּ רוֹצָה.
אֲנִי שׁוֹמַעַת אַחְדוּת
אֲנִי רוֹאָה אַחְרָיוּת
אֲנִי רוֹאָה בֶּהָלָה
וְחוֹשֶׁשֶׁת מִכָּל מִלָּה.
חַבְּרִי בְּיֵינֵנוּ יא קוֹרוֹנָה
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁלִּרְגָעִים זֶה מַצְלִיחַ
וַאֲנַחְנוּ נַחֲלִיף אֶת הַהַארְד דִּיסְק שֶׁשָּׁלַחַתְּ עִם הַשָּׁלִיחַ.